היה זה משחק בו WINNERS ניצחו CHOKERS, ובראשם קווין דוראנט, כשווסטברוק לא רחוק ממנו. שניהם כשלו, פישלו, והפסידו את המשחק ב-4 דקותיו האחרונות כשהווריורס קלעה 14 נגד 4, ודוראנט ווסטברוק איבדו כדורים, התבלבלו במשחקם, ואיבדו את ראשם לחלוטין.
הנה טבלת המשחק:
| GOLDEN STATE WARRIORS (73-9) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| FIELD GOALSREBOUNDS | |||||||||||||||||
| POS | MIN | FGM-A | 3PM-A | FTM-A | +/- | OFF | DEF | TOT | AST | PF | ST | TO | BS | BA | PTS | ||
| H. Barnes | F | ***28:03 | 3-6 | 2-3 | 1-1 | +12 | 1 | 0 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | 0 | 1 | 9 | |
| D. Green | F | 42:40 | 5-11 | 2-5 | 2-4 | +16 | 3 | 9 | 12 | 6 | 5 | 3 | 3 | 1 | 2 | 14 | |
| A. Bogut | C | 27:16 | 2-4 | 0-0 | 1-4 | +1 | 1 | 4 | 5 | 4 | 3 | 0 | 1 | 2 | 1 | 5 | |
| K. Thompson | G | 39:35 | 14-30 | 11-18 | 2-2 | +16 | 1 | 3 | 4 | 0 | 4 | 1 | 1 | 1 | 5 | 41 | |
| S. Curry | G | 41:01 | 8-21 | 6-13 | 7-9 | +12 | 2 | 8 | 10 | 9 | 3 | 2 | 3 | 0 | 1 | 29 | |
| A. Iguodala | 38:10 | 3-6 | 0-3 | 2-4 | -2 | 3 | 4 | 7 | 1 | 3 | 3 | 1 | 0 | 0 | 8 | ||
| S. Livingston | 13:47 | 0-4 | 0-0 | 0-0 | -8 | 0 | 1 | 1 | 2 | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | ||
| M. Speights | 05:32 | 0-4 | 0-2 | 0-0 | -7 | 1 | 1 | 2 | 0 | 2 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | ||
| L. Barbosa | 01:44 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | -6 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| A. Varejao | 01:07 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | +2 | 0 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| F. Ezeli | 01:05 | 1-1 | 0-0 | 0-0 | -1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 | 1 | 0 | 0 | 2 | ||
| I. Clark | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| J. McAdoo | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| Total | 240 | 36-87 | 21-44 | 15-24 | 12 | 31 | 43 | 23 | 25 | 11 | 14 | 4 | 10 | 108 | |||
| 41.4% | 47.7% | 62.5% | TEAM REBS: 15 | TOTAL TO: 15 | |||||||||||||
| OKLAHOMA CITY THUNDER (55-27) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| FIELD GOALSREBOUNDS | |||||||||||||||||
| POS | MIN | FGM-A | 3PM-A | FTM-A | +/- | OFF | DEF | TOT | AST | PF | ST | TO | BS | BA | PTS | ||
| K. Durant | F | ***44:48 | 10-31 | 1-8 | 8-10 | -6 | 2 | 5 | 7 | 3 | 4 | 2 | 3 | 3 | 1 | 29 | |
| S. Ibaka | F | 35:50 | 5-10 | 1-6 | 2-5 | -6 | 1 | 8 | 9 | 0 | 4 | 0 | 0 | 3 | 1 | 13 | |
| S. Adams | C | 28:05 | 3-6 | 0-0 | 3-5 | -12 | 6 | 3 | 9 | 1 | 4 | 1 | 2 | 0 | 1 | 9 | |
| A. Roberson | G | 29:04 | 5-5 | 0-0 | 1-2 | -6 | 3 | 5 | 8 | 0 | 5 | 1 | 3 | 3 | 0 | 11 | |
| R. Westbrook | G | 43:49 | 10-27 | 0-5 | 8-10 | -11 | 3 | 6 | 9 | 11 | 2 | 4 | 5 | 0 | 1 | 28 | |
| E. Kanter | 10:38 | 4-5 | 0-0 | 0-0 | +15 | 1 | 2 | 3 | 0 | 3 | 0 | 1 | 1 | 0 | 8 | ||
| D. Waiters | 35:59 | 1-5 | 1-3 | 0-0 | -5 | 0 | 4 | 4 | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 3 | ||
| R. Foye | 07:08 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | -3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | ||
| A. Morrow | 04:39 | 0-1 | 0-1 | 0-0 | -1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| N. Collison | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| N. Mohammed | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| C. Payne | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| K. Singler | DNP – COACH'S DECISION | ||||||||||||||||
| Total | 240 | 38-90 | 3-23 | 22-32 | 16 | 33 | 49 | 16 | 22 | 9 | 15 | 10 | 4 | 101 | |||
| 42.2% | 13.0% | 68.8% | TEAM REBS: 15 | TOTAL TO: 15 | |||||||||||||
לא הרביתי להשתתף בבלוג החי כי החלטתי הפעם להתרכז במשחק במאה אחוזים ללא כל הפרעה. הנה מה שראיתי הלילה כשהסתכלתי בריכוז מלא בשפת הגוף של השחקנים, פניהם, תגובותיהם למה שקרה במשחק, ועוד.
- הת'אנדר נראתה מוכנה למלחמה רק בתחילת המשחק כשלמרות החטאות איומות – מלחמתם, מרצם, המוטיבציה שלהם, וסערה הרגשות שלהם שמרה אותם כמובילים במשחק. לא בהפרש גבוה, אבל הם הובילו וג"ס היתה צריכה להתאמץ כדי להישאר איתם.
- לא לקח הרבה זמן עד שהמלחמה של הת'אנדר נשארה כאילו על תיקונה, אבל לאט-לאט היא הפכה ממלחמה נועזת לכיבוש יעד, למלחמת ניצולים. זה אחרת כשאתה לוחם בהסתערות על מבצר משאתה לוחם על הגנת המבצר שלא ייכבש. זה בדיוק היה משחקה של הת'אנדר: מהסתערות לכבוש ולהרוס את הווריורס, מלחמתם הפכה למלחמת הצלה. להינצל איך שהוא מההפסד כשהיא משחקת רע – רע מאד – וכל מה שנשאר לה ביד היו קלפים עליהם היה כתוב "הימלטות", "הינצלות", "חילוץ", "מפלט", ו"פדייה".
- לעומתה הקלפים של הווריורס היו "לפוצץ", "לפרוץ", "לנתץ", "להחריב" ו-"להבקיע".
- ההרגשה משך שלושת רבעי המשחק האחרונים היתה שהווריורס באה לנצח, והת'אנדר באה לא להפסיד.
- לצערי עלי לכתוב שוב שדוראנט היה איום ונורא למרות 29 נקודותיו. שלושת האסיסטים שלו נוטרלו ע"י שלושת איבודי הכדור שלו. אני לא מבין כיצד שחקן מצוין כמוהו הולך עם הראש בקיר במקום להשתמש בחברי קבוצתו. הוא שכח לחלוטין כיצד הוא שיחק נגד סאן אנטוניו כשהוא חילק כדורים, השתמש בחבריו, ומשחקו זהר. הערב היה לו עוד ערב איום של 10 מ-31, וזה דבר שאסור שיקרה לשחקן ברמתו. הוא רצה להיות הגיבור הערב ולנצח את המשחק. בדיוק ההיפך קרה.
- ראסל ווסטברוק לא היה הרבה יותר טוב כשסיים עם 10 מ-27 עם כמה כניסות של ראש בקיר, ואיבודי כדור קריטיים ביותר, במיוחד בסוף המשחק. איבודי כדור איומים שאסור שיקרו ברמה הזאת של הכדורסל. היו לו 11 אסיסטים ו-9 ריבאונדים, אבל חמשת איבודי הכדור שלו היו קריטיים יותר, כואבים יותר, ופוגעים יותר, בעיקר שני האיבודים בסוף, אחד מהם כדור שסטפן קרי לקח לעבר סל הת'אנדר, וסתם נתן ל-4 השניות האחרונות להסתיים. איזו בושה! לכן ווסטברוק סיים עם 11- שרק ה-12- של אדאמס היה גדול יותר.
- אני חשבתי שהת'אנדר למדה לשחק. נגד הספארס הכדור נע במהירות בין אחד לשני, ואז הכניסות של ווסטברוק ודוראנט באו בהפתעה, ולכן גם הסתיימו לרוב בהצלחה. אבל כשווסטברוק עומד עם הכדור עד שהוא מחליט להיכנס, כל ההתקפה הופכת ל-STAGNANT – מאובנת. מנגד, כשהכדור נע בין החמישה (אגב, היכן היה מורו, אחד מקלעי השלשות הטובים של הת'אנדר?), ופתאום דוראנט נכנס או עולה לקליעה – לרוב זה עובד. אבל כשדוראנט עומד, עומד, עומד, הורס שניות יקרות, ואז מחליט לפרוץ או לזרוק מרחוק כפי שעשה רוב הערב, ההגנה מוכנה לו, וכל משחק הת'אנדר הופך ל-STAGNANT – קופא על שמריו. נעצר. וזו האמת: ווסטברוק ודוראנט הגדולים הקפיאו את משחק קבוצתם, ומאחר ושניהם לקחו 58 מ-90 זריקות קבוצתם באחוזים סביב ה-33%, הם האחראים להפסד.
- בכל הרבע השלישי לת'אנדר היו 0 – א-פ-ס אסיסטים. כיצד אפשר לנצח ככה?
- לכל שחקני הת'אנדר מינוס ווסטברוק – היו 5 אסיסטים כ-ו-ל-ל לכולם ללא ה-11 של ווסטברוק. כיצד אפשר לנצח ככה?
- עכשיו כמה מילים על הווריורס: הם נראים לי כקבוצה של צעירים המחוסנת מפני הכל. הם לא הבינו, לא רצו לחשוב, ולא שמו על העובדה שהם היו במצב של כמעט מוות, ורק בגלל ששחקנים כמו סטפן קרי וקליי ת'ומפסון לא חושבים יותר מדי, ולא עושים חשבונות, המג'יק חוזר אליהם שוב ושוב.
- הת'אנדר היא קבוצה הרבה יותר אתלטית, אבל הווריורס ניצחה כי לקליי ת'ומפסון היה את ערב הקליעה הגדול ביותר שאני ראיתי אי-פעם במשחק בעל חשיבות כזאת. הוא היה כאילו איזה מין קוסם עם זריקות ללא היסוס שראו רק רשת. 11 מ-18 מה-3 והכל עם יד בפנים, ולעתים שני מטר לפני הקשת? אף פעם לא היה ולא נראה דבר כזה במשחק בעל חשיבות כזאת. למעשה, ערב כזה של קליעות צריך להסתיים ב-30 הפרש. ערב קליעות כזה לא יכול לחזור, וזו כנראה תהיה התקווה הגדולה של OKC במשחק ה-7.
- קרי לא פיגר הרבה אחרי קליי בעוד תצוגה של זריקות דאונטאוניות סופר מהירות נגד שמירה כשסיים עם 6 מ-13, וכשלא היתה לו שלשה הוא נכנס לסל, וכמעט תמיד סיים עם סל או פאול. מאחר והוא קולע 95% מהפאולים שלו, הרבה יותר הגיוני לא לעשות עליו פאול כי הוא מגיע לעתים לסל מכניסותיו המיוחדות בחוסר שיווי משקל ובזווית קשה. אז תן לו לזרוק. פאול זה שתי נקודות בטוחות.
- כשקבוצה אחת קולעת 21 מתוך 44 שלשות -47%, טוב יותר מהדיוק שלה מה-2 (41%), והשנייה קולעת 3 מ-23 ל-17% מה-3, פלא שהמשחק לא הסתיים ב-30 הפרש.
- החשיבות של השלשות של קרי וקליי חשובה הרבה יותר מכמות הנקודות שהן מביאות. מה שהן עושות זה לשבור את רוח המלחמה, ולגרום לייאוש טוטאלי, כשהת'אנדר מובילה ב-8 תוך כדי מאמצים על-אנושיים (אל אנושיים? שכחתי כבר!) ופתאום שתי שלשות מהקיבינימאט ונגד שמירה עושות מההפרש צמד נקודות. כשזה קורה שוב ושוב, אתה חייב היכן שהוא להישבר פסיכולוגית, וזה מה שקרה בסוף לת'אנדר ב-4 הדקות האחרונות כשהם נקרעו 4-14.
- כל מי שנותן קרדיט גדול לסטיב קר טועה ומטעה. עם 21 שלשות מ-44 אתה צריך להיות מאמן מטומטם לא לנצח משחק. סטיב קר אינו יותר מבר מזל בינתיים. אולי הוא ילמד עם הזמן, אבל בינתיים הוא רוכב על גב שני קלעים שלא היו כאלה מעולם בשלבים האלה של הפלייאוף.
- דריימונד גרין מעצבן את רוב האנשים שאינם אוהדי הווריורס, אבל בלעדיו הם לא מנצחים. הוא סלע גיברלטר עבורם. לוחם אדיר ללא חת, שקלע 14 ב-5 מ-11, לקח 12 ריבאונדים, והחשוב ביותר הוא ה-16+ שלו: בלעדיו השלשות לא היו מספיקות. הוא כוח פיזי ואמוציונלי חשוב ביותר לווריורס.
תצוגת השלשות המדהימה היא הסיבה המרכזית שהת'אנדר צריכים להיות מעודדים.
אם ביום שגולדן סטייט קולעת 21 שלשות, והת'אנדר קולעים 3 שלשות,
זה נגמר רק בדקה האחרונה – אז יש סיכוי.
הסיבה השנייה היא שהת'אנדר יגידו לעצמם – ניצחנו פעמיים בסן אנטוניו, ניצחנו גם באוקלנד.
ננצח באוקלנד עוד פעם!
הסיבה השלישית היא שהם יגיעו למשחק מלאים בתחושת ה-
!!!NOBODY BELIVES IN US
No. Next game is an okc melt down.
אין מצב שגולדן סטייט יפסידו את המשחק השביעי בבית !
אשרי המאמין גיא!
הווריורס היו צריכים ברקורד של העונה הזו חזרה מ 3-1 להעצים את התהילה של העונה הזו.
אין מצב שאחרי ההתקפלות של היום OKC חוזרים.
הסדר שב על כנו….. קארי ותומפסון עם טון של בטחון . OKC חזרו להתקפלויות רבע -4
החישובים המצחיקים האלה כבר נהיים מטופשים, בחיי.
זה פאקינג משחק שביעי בגמר אזורי. משחק על עונה שלמה. לוקחים את הסטטיסטיקה וזורקים לפח.
1+ בדיוק מה שגם אני חשבתי
הכי שמח בשביל קליי, היחיד שהיה מתוסכל וממש לקח קשה ובכה אחרי אחד ההפסדים (לא זוכר אם ב 2:1 או ב 3:1)
הפייטר הכי גדול של הווריורס בסדרה.
תודה מנחם עוד שקראתי את אחד חשבתי על המסקנה המרכזית ואז ראיתי ששמת אותה :
״ההרגשה משך שלושת רבעי המשחק האחרונים היתה שהווריורס באה לנצח, והת'אנדר באה לא להפסיד.״
זו בדיוק הסיבה שחשבתי ב-3-1 שג״ס יחזרו בגלל שאורח ומה באים עם פחות רעב.
המסקנה השנייה זה באמת אחוזי השלשות – משחק שצריך להיגמר 20 ומעלה בהבדלים כאלה כמו שאמרת.
כדורסל משחקים 40 דקות ולא 38 זה הכל…
ב 38 דקות הערב היינו מהללים את האנרגיה והטירוף שניצחו את העומק והכישרון.
אנדרה איגואדלה עשה את ה 5 דקות האחרונות בהגנה לסיוט לדוראנט וגמר את המשחק לא פחות מקליי וקארי.
משחק 7 הכל פתוח !!!
48 דקות התכוונת?
40 דק' משחקים בקיבוץ של איתי
🙂
שתי מערכות עם אופציה לשלוש
גיים 6 הירואי מוביל לגיים 7 שהתוצאה בו ידועה.
ע"ע מטס 86', קרדינלס 11' – שני משחקי 6 הגדולים בהיסטוריה, בכל ענף.
היט 13'?
גם, בהחלט, ויש עוד כמה.
אבל אם היית מכיר (או שאתה מכיר?) את הנסים והנפלאות של שני המשחקים שציינתי, היית מבין לאיזו מדרגה עליונה התכוונתי. כמו ריי אלן כפול חמש, ברצף.
אני לא מתיימר להיות מהמבינים הגדולים בבייסבול באתר הזה, אבל על המשחקים הגדולים ביותר (וביניהם אלה) שמעתי.
ממש מסכים עם הנקודה ה-3.
לא יודע אם זה רק אני ואולי זה גם בגלל שבכל משחק הפלייאוף הזה יש לי תינוק בוכה/אוכל/ישן בידיים, אבל ההרגשה שלי היתה כל הזמן שאנחנו מרחק ריצה קטנה של ג״ס מלגמור את זה. מדהים כמה פחד הקבוצה הזאת נטעה בליגה וגם בצופים, אתה פשוט יודע שהם בסוף ירוצו עליך ויגמרו אל זה!
ובכל הכבוד לקליי, איגי הוא איש המשחק שלי. מה שהוא עשה שם בהגנה בדקות האחרונות ואחרי זה עם החדירה על רוברטסון יזכרו לו כל הקריירה.
לא יודע מה איתכם, אני לא רואה את התאנדר חוזרים מזה…
מנחם כבר דיבר על פוביית ההצלחה. אותו משחקון הגשה ששחקן הטניס האלמוני צריך כדי לקחת את כל המשחק מפדרר – אבל בקושי עובר את הרשת, הוא כמו משחק 6 של אוקלהומה. הם לא מאמינים שמגיע להם.
בעיני (ועוד רבים פה) זה היה תסריט צפוי.
ניצחון ביתי של ג.ס. במשחק 5 היה די סביר. ואז המומנטום כבר לא של הת'אנדרס… ובשעת לחץ, לחץ אדיר כמו מטר שלשות כזה, צמד הלחוצים, עם הקוף על הגב, חזרו לדפוסים הישנים.
ועכשיו משחק 7… אופתע אם יגמר בפחות מ15 הפרש
קליי תומפסון לקח את הסדרה עליו. אם ג"ס יקחו אליפות עליהם לחזור למשחק הלילה ולהודות לו.
אוקלוהומה אכן משחקת על הדואו אבל גידלה סביבו מערכת יפה, במיוחד אדאמס השנה. כואב הלב לראות כמות כזו של כישרון מתבזבזת על קבוצה ללא רכז וללא תפיסת עולם של רכז כלל. כמו כולם גם אני מסתכל על ווסטברוק ורואה תופעה נדירה. אבל רכז הוא לא, למרות ריבוי האסיסטים.
ברבע האחרון, ובמיוחד בסופו, אוק' שילמה מחיר כבד על שלא היה לה מנהל על המגרש. אתה לא מוביל כל המשחק ומפסיד אותו ברגעים האחרונים סתם. חבל, אבל ג"ס היתה טובה יותר, חד משמעית. ובזכותה קיבלנו משחק שביעי כמו לפי הזמנה.
ולגבי גרין: סלע גיברלטר או אבן החכמים – כל אדם נורמלי לא אוהב אותו אחרי הבעיטה המכוונת למשכנות שאננים של אדאמס (כיוון את כף הרגל, לא ברך מקרית).
פוסט מעניין ומצויין מנחם תודה
כמו שהגיב אמיר, קרדיט גדול מגיע גם לאיגי שאמנם לא ניהל משחק כמו במשחק הקודם אבל במאני טיים 2 עצירות גדולות שלו מול דוראנט ואז החדירה הגדולה והלייאפ הקשה הם אלה שהעבירו בצורה סופית את המשחק לידי הלוחמים.
קרי דיבר בסוף המשחק על זה ששום דבר לא גמור ושהם חייבים לבוא באותן אנרגיות ואותו האסל לגיים 7, אני מקווה שהם גם יישמו את זה.
שום דהר לא גמור, ג"ס חייבת להשיאר ממשומעת בהתקפה ולהמנע מאיבודים מיותרים ( שעדיין איבדה במשחקים 5 ו6 אבל נרבה פחות מהתחלת הסדרה ) , והם יהיו חייבים לבוא להילחם על כל ריבאונד . עכשיו גם עליהם יהיה לחץ מטורף אבל כל העונה הם עבדו קשה בשביל שמשחק כזה יהיה אצלם בבית
צריך להוסיף גם את איגודלה ששיחק מעולה בדקות האחרונות. שתי התקפות שהוא שמר אדיר על דןראנט פלוס כניסה אדירה לסל של שניים.
OKC יכולים לקחת מהמשחק הזה את זה שהם הפסידו בפער קטן והיו במשחק לכל אורכו בעמדת ניצחון למרות יום איום ונורא בקליעות . הם גם יכולים להגיד לעצמם שהם ניצחו כבר באוקלנד .
ג"ס יכולה להתעודד יותר , כמובן . כי המומנטום עבר אליה ומשחק 7 אצלה בבית . הפעם יהיה קשה ל-OKC לשחק אגרסיבי כמו בבית , כי היא לא תקבל את השריקות הקטנות הביתיות . בנוסף , וסטברוק ודוראנט לא נעשים עייפים פחות .
רק אותי שעשע שסעיף 11 של מנחם מוקדש לקליי תומפסון
אגב האוטו ספלר מתקן את קליי לקלעי , פעם ראשונה שהתיקון האוטומטי צודק
למה הוא מתקן ראסל?
ראסל צריך יותר מתיקון אוטמטי
אולי פסיכיאטר אוטמטי
הוא צדק גם במשולם😀
קלעי זה בעדינות למצב האוטומט שהוא נכנס אליו היום, נראה כמו אחד שבתוך בועה ושום דבר לא יפריע לו במשחק הזה, מה עוד שחלק נכבד מהשלשות שלו היו תחת שמירה הגנתית די טובה ואף יותר מזה.
השלשות של תומפסון במעבר זה כמו סכין בלב,נקודות יותר בטוחות מצעד וחצי אצל אחרים.
תת-מקליי?
גדול !
+1
🙂
אילו הבנת את הפוסט שלי שהסביר שאוקלהומה באה לא להפסיד, וג"ס באה לנצח, היית גם מבין מדוע התחלתי בכל השלילה של OKC לפני שהתחלתי בהערצה לג"ס. אז אילו היית מבין זאת היית פחות משועשע
אילו היית קצת פחות מלא מעצמך אז היית מבין שמידן משועשע מכך שהמספר 11 הוא המספר של הגופיה של קליי. שום דבר מעבר.
הניתוח שלך נכון, כולל החצי הראשון של הכרזת הפתיחה, הווריורס וינרים, זה לא אומר שאוקלהומה צ'וקרים, הם כן משחקים לא נכון ב2 המשחקים האחרונים, ו2 הכוכבים שלהם עייפים מאוד.
הבעיה עם גולדן סטייט היא שתצוגת השלשות הלא הגיונית הזו לא הפתיעה אותי, להפך – היה לי מוזר שקליי או קרי החטיאו.
לא רואה את אוקלהומה חוזרים, אבל רוצה להאמין בניסים.
אני רק מצפה להפסקת השימוש במושג רפי הבנה אחרי הסדרה הזאת
חוץ מזה האתר בומבה
מציע שתפסיק לצפות
איגי באמת היה הגיבור בדקות האחרונות.
איזה קור רוח והגנה!
קליי מדהים, קארי חזר לעצמו ועדיין, שום דבר לא גמור.
בשני משחקים שהיו להיות או לחדול עבור הלוחמים הם הראו אופי אדיר וניצחו,
אבל בשניהם זה הגיע לדקה האחרונה ומספיק, החטאה אחת, שריקה לא נכונה של השופטים או ריבאונד שנופל לידיים הלא נכונות (סיוטים ממיאמי 2013) והם מאבדים את זה.
חיכתי לראות תגובה של מישהו שתזכיר את איגי, הוא נתן תצוגה הגנתית מושלמת על דוראנט ברבע הרביעי, הביא אותו למצבי קליעה לא נוחים ותקע אותו להתברבר עם הכדור.
אני רק חייב לציין שההתמדה והנחישות של גיא סוף כל סוך העירו את עייני. ראיתי את המשחק וכל הזמן אני אומר לעצמי זה משחק זה??? לעומת כל מה שהלך במזרח האיכותי שבו משחק כזה לא נכנס אפילו לחמשת המשחקים הטובים ביותר שהיו השנה במזרח.איך אפשר להשוואות הרי הנטרייטנינג והאופינסיב רייטינג והחרטא רייטנינג מראים בבירור שהמזרח הרבה אבל הרבה יותר קשה ואיכותי.הרי איך אפשר בכלל להשוואות את הדרך של קרי או של דוראנט להגיע לגמר לעומת הדרך הקשה של לברון.
מצטער גיא הייתי חייב להוציא את זה 🙂
בכיף!
אני פשוט שמח שיש משחק 7.
🙂
מה שאני אוהב/שונא אצלך מנחם זה את הטוטליות. שלשה לפה או לשם והיינו מקבלים תוצאה אחרת לגמרי. אני מניח שאז היית מהלל את הגדולה של ווסטברוק ודוראנט ואומר כמה הווריורס לוזרים שהרסו לעצמם את העונה במרדף אחרי 73.
יש לנו סדרה גדולה אז בואו נהנה ממנה. קבוצה אחת תהיה חייבת לנצח ואחת להפסיד. בסוף קבוצה אחת תהיה מאושרת והשנייה מאוכזבת לאין שיעור. שום תוצאה לא תפתיע אותי במשחק ה-7 . הווריורס עוד לא הצליחו לפתור את הת'אנדר ולהיפך כך שאפשר לצפות לעוד משחק מרתק.
+1
+1000 בנוסף מי שלא ראה עלול לחשוב שגולדן הובילו כל המשחק.. אני ראיתי אוקלהומה שנלחמה כמו אריה מהרגע הראשון, שנתנה הגנת על והפכה את קרי לאנושי עד הדקות האחרונות וששלטה עד שדוראנט את ראס איבדו את זה
אני הייתי בטוח שזה של אוקלהומה עד 5 דקות לסיום. ההרגשה הייתה שלא מנצחים קבוצה נחושה ונלחמת בשלשות מטורפות.
אז כנראה שכן.
כל כך מדויק עידו
1+
ההסבר מדוע זה הצליח – נחושה ולוחמת *ומטומטמת
ככה זה בספורט. אתה מהלל כשזה קורה, ואתה מכה כשזה לא קורה. כמובן שאם ווסטברוק ודוראנט היו קולעים עוד שתי שלשות כל אחד ומנצחים הייתי מהלל אותם.
מה בדיוק רע בזה? איזה עתונאי ספורט לא עושה זאת?
למה שאתה לא תנסה לכתוב משהו על הסידרה במקום לבקר ולעקוץ בכל מה שאתה רק יכול?
אתה טוען ש-"אין לך זמן". אבל לכל הביקורות שלך יש לך די והותר זמן.
כנראה שזה התענוג היומי שלך, אז סחטיין. אני אמשיך בשלי ואביע את דעתי אחרי כל משחק – כן, הייתי מהלל את דוראנט ווסטברוק אם במקום לקלוע 30% הם היו קולעים 35%, כולל 2 שלשות כל אחד ומנצחים – ואתה תמשיך בשלך.
זה לגיטימי לחלוטין ויש לזה את היופי שלו (לכן כתבתי אוהב/שונא), אני פשוט פחות מתחבר להליכה הזו לקצוות של הסקלה. למה אתה טוען שאני מבקר ועוקץ אותך? אני מגיב למה שכתבת. זה שדעתי חופפת רק בחלקה לדעתך לא אומר שאני מבקר אותך.
להגיב לוקח דקה מכיוון שזה ביחס לדיעה שכבר מוצבת מולך. לנסח את הרעיונות שיש לך בראש בצורה מסודרת לוקח הרבה יותר זמן (לפחות עבורי). בפלייאוף כשיש משחק יום יום ממש קשה למצוא את הזמן כדי לעשות את זה. אולי עכשיו בגמר כשיהיו מרווחים בין המשחקים.
אם כבר מדברים על ביקורת אז הדבר היחיד שמפריע לי הוא צורת ההתבטאות שלך כלפי אנשים המחזיקים בדעה השונה משלך. לידיעתך אין לי שום בעיה עם הדיעות שאתה מביע ואני אפילו מחכה לקרוא אותן מדי יום.
כשאני מתבטא כלפי אחד שהוא 'רפה הבנה' זוהי הדרך שבה התחלתי מההתחלה באתר, ורוב המגיבים שאני "עולה עליהם" מבינים זאת. הם גם מחזירים לי לפעמים באבי-אבי, ולא מחקתי אף תגובה באתר, אלא אתאלה של אלעד רבין שהיו סתם לקלל ולהעליב.
אבל בקשר לתגובתך, כמובן שאם הזריקות הבלתי אחראיות של דוראנט ממרחקים מוזרים היו ניכנסות – למעשה, מספיק שארבע היו ניכנסות והוא היה מסיים 14 מ-31 ולא 10 מ-31, – הוא היה הגיבור הענק שלי.
זה כל היופי, הצער, והאכזבה שבספורט. כשאתה כובש שער נצחון – אתה גיבור וקבוצתך גדולה. כשאתה מחטיא שער פתוח והפסדת אליפות, אתה צ'וקר וקבוצתך לוזרית.
אני גם כותב, אבל אני גם אוהד. רציתי מאד שהת'אנדר תנצח, והיא הפסידה. זה היה סכין בלב, והרגשתי שהחוטא הגדול ביותר היה דוראנט, וכך כתבתי.
האתר הזה הוא לא עתון. אילו כתבתי היום לניו יורק טיימס, הכתיבה שלי היתה שונה לחלוטין, ולא הייתי נותן לרגשות להשפיע על כתיבתי.
יש הרבה חיים בלכתוב ברגש כמו שאתה עושה. תרשה לי אבל להציג זווית אחרת. קודם כל תאמין לי שאני לא פחות אמוציונלי כלפי המשחק רק שאני רואה את הדברים קצת אחרת. גיבור יכול להיות גם טראגי. אתה יכול להיות טוב ועדיין להפסיד או להיות גרוע ולנצח. אני לא כל כך מאמין בלייבלים האלה של ווינר או לוזר כי הרוב זה עניין של תדמית שמתקבעת בדרך כלל על בסיס המקרים הראשונים איתם הספורטאי מתמודד. צריך לזכור שתמיד יש בצד השני יריב שגם הוא רוצה לנצח באותה מידה. מבחינתי מה שחשוב הוא האינטנסיביות והמאמץ שהספורטאי מגלה על המגרש (סטיב נאש הוא לוזר?). מהבחינה הזו אני לא חושב שדוראנט או ווסטברוק צריכים להתבייש הם נותנים את המקסימום מעצמם.
לגבי המשחק הנוכחי אין ספק שהקובצה קרסה בדקות הסיום אבל אני לא חושב שזה הופך אותם ללוזריםץ משחק מספר 1 היה תמונת ראי ממש של המשחק הזה ואם תסתכל על הרבע הרביעי של שניהם תגלה מספרים ממש דומים. דוראנט החטיא כמעט 10 רצוף עד לאותו סל שהכריע את המשחק. מה היה ההבדל הלילה? השחקנים בצד השני שקלעו זריקות מאד קשות. בקיצור זה שצד אחד מתעלה לא הופך את הצד השני ללוזר.
לגבי השיטה של OKC אני חייב להגיד שאני לא אוהב אותה אבל קשה להתווכח עם תוצאות. הם העיפו את סן אנטוניו ועדיין יכולים לנצח את הווריורס שתי קבוצות שניצחו ביחד 140 משחקים. הם כבר הגיעו לגמר בשיטה הזו כך שאני בטוח שהם מאמינם שיש להם את הכלים ללכת עד הסוף. זאת גם הסיבה שאני חושב שאף אחד מהשניים לא הולך לשום מקום בשנים הקרובות.
לא יכולתי להמשיך לשרשר כי התגובה האחרונה שלך היתה האחרונה בשירשור המותר, אז אגיב כאן:
בשום מקום ואף פעם לא כיניתי את דוראנט או ווסטברוק "לוזרים". רק טענתי שלדעתי דוראנט היה אחראי יותר מכולם להפסד.
לא שה-29 נקודות שלו (או 27, אני כבר לא זוכר) לא היו חשובות. אבל ההחלטה שלו ללכת לבדו עם הראש בקיר, ולהכריח זריקות ששחקן כמוהו היה צריך לדעת שהן אסורות ומוטב להעביר כדור לשחקן אחר שלא נישמר, הפסידו את המשחק.
אני לא זוכר שאי פעם כיניתי שחקן "לוזר". אשמח אם מישהו יראה לי שכיניתי מי שהוא "לוזר" כי אם אתה ב-NBA, אחד מ-447 אינדיבידואלים שביליון אנשים היו רוצים להיות שם במקומם, אתה ווינר גדול מאד. כל שחקן NBA ללא יוצא מין הכלל ניצח הרבה יותר בחייו מאשר הפסיד.
גם אני, כמוך, לא מגדיר שחקן אף פעם כלוזר. "ווינר"? כן. כיניתי כמה וכמה פעמים שחקנים כווינרים כאשר הם צליחים ברגע הנכון, כשהכל מוטל כעל כף המאזניים, להתעלות ולהבקיע גול מנצח או סל מנצח.
אגב, כמובן שטענתי שדוראנט היה צריך למסור במקום לזרוק, אבל אני זוכר את אותו דוראנט כמעט לא מחמיץ אף זריקה מרחוק באליפות העולם באיסטנבול, וטבעי ששחקן כמוהו מקווה שהמג'יק יחזור והכדורים יתחילו לצלול.
אמש זה לא קרה, אז בסוף אולי הוא היה צריך לוותר ולנסות דברים אחרים.
קודם כל אתה צודק שיש הבדל בין צ'וקר ללוזר (אני לא בטוח מה יותר גרוע). הנקודה שלי לגבי דוראנט היא שהוא כבר ניצח לא מעט משחקים בשיטה הזו. קח את המשחק הראשון בסדרה בו הוא החטיא 8 או 9 רצוף לפני שקלע את הסל המכריע. האם זה הופך אותו לפחות צ'וקר ויותר ווינר רק כי באותו יום שחקני הווריורס התעקשו להחטיא?
דוראנט הוא גם לא צ'וקר. מי כמוני זוכר אותו באליפות העולם כשהוא לא היה מסוגל להחטיא אפילו אם הוא ניסה. אבל זו היתה כותרת לבטא את התחושה בסוף.
הוא לא לוזר והוא לא צ'וקר. הוא פשוט ניסה וניסה, ובעקשנות סרב להפסיק לנסות, תוך תקווה שהמג'יק יחזור אליו. במקום צ'וקר היה עדיף לכנותו פרד עקשן שהולך עם הראש בקיר, במקום לנסות דברים אחרים. אפילו מייקל עשה זאת כשהיו לו משחקים בהם מאומה לא הלך.
סבבה, אז אנחנו לגמרי באותה דעה. פשוט מהכותרת והמשפט הראשון משתמע אחרת.
יפה כתבת
מנחם מסכים לכל מילה אפילו מאשר
הרי יש לו ניסיון של 60 שנה
אלופת הNBA היא שמנצחת OKC או GS
תוהה אם רק אני הרגשתי בנקודה הבאה- במחצית השנייה ובמיוחד ברבע האחרון סטף (וגם קליי, אם כי פחות במובהק) נראה כאילו הוא יודע שזה אצלו בכף היד, הוא רק צריך לשחק את הכדורסל שלו והכל יסתדר – שזו פאזה שונה לגמרי מאשר בהפסדי החוץ, ואפילו מאשר במשחק מספר 5 – כלומר, התחושה היא שגודלן סטייט שבה אל ה-mojo שלה.
כן גם אני הרגשתי את זה. כנראה שגם דוראנט הרגיש את זה…
איזה סדרה פגזית ומגניבה!
אני לא מבין מה יש להאשים את דוראנט, הוא עשה בדיוק מה שהוא יודע – ללכת לבד. הוא פשוט היה עייף מדי ולא מספיק סומך על החברים הנגרים שלו שייצרו מצבים במקומו.
ללא הנגרים שלו OKC לעולם לא מנצחת את ס"א, ו 3 פעמים את ג"ס
איכשהו, לא מאמין שהרעמים לא יחנקו שוב. תחושה של תבוסתנות במשחק שלהם
לא משנה מה תחשוב על קאר, דווקא דונובן אכזבה גדולה.
איך הוא לא מצליח לעצור שחקנים אינטליגנטים כדוראנט ו(כן, גם) ווסטברוק מלשחק הירו בול.
זה כל כך פשוט
זה כל כך זועק לשמיים
בדיוק בשביל זה יש מאמן !!!
או שאולי זה ככה רק באירופה…. איפה שהמילה של המאמן שווה משהו 🙂
יכול להגיב ןיכול לחכות לסוף הסדר ה .
מנחם עכשיו שיש מצב שגולדן סטייט יעברו ואתה תטעה יש מצב שתקדם אותי מרפה הבנה לבעל הבנה לקויה או משהו כזה?
קודמת לקשה הבנה.
נחכה ונראה
כתבה גרועה מאד, אוקלו נתנו את הנשמה ולא פחדו,
אתה מנחם פוחד ונחנק ממהימור שלך,
+10 לעידו גילרי.
כתבה של צעיר מתלהם ופראנואידי. לא נהנתי אך לא נעים לאנשים
לאמר שלא תעלב.
כתבה מצוינת,, אוקלהומה חזרה למימדים האמיתיים שלה.
קבוצה שחזרה לעצמה אחריי הבלחה חד פעמית מול הספרס.
דווקא בערב חלש של קרי שתיי הכוכבים נפלו ולא ניצלו זאת, המקום היחיד שהם לא נחנקים בו זה חדר העיתונאים שבו הם יודעים רק לדבר שטויות מחוסר ביטחון מוחלט אל היריב שלהם.
מניסיון, ביקורת נשמעת הרבה יותר טוב כאשר היא נכתבת בצורה עניינית, לא מתלהמת ולרוב כאשר היא מגובה במשהו.
כולה כדורסל, לא חבל לרדת לפסים כאלה? חבל…
תזכרו משאנפרני הרדוואי כותב:
הקאבס מגיעים רעננים ובסגל מלא ולדעתי עדיין לא פיבוריטים.
זה יקל עליהם סוף סוף לשבור את הקללה ולהביא אליפות ראשונה.
ולא משנה כמה מפחידות אוקלהומה והווריורס ואיזה מצ' אפ יש להן מול קווין לאב וקיירי
המומנטום בכל מקרה יהיה אצל הקבוצה שגיע מהמערב.אם זה גולדן אז אחרי שהם היו בקבר ועכשיו לקבל את לאב,פרי וקיירי בהגנה במקום דורנט,ננוסטברוק,רובטסון וכל הארוכים מאוקלהומה .אם זאת תהיה אוקלהומה אז גם הבטחון שלהם שלנצח פעמיים גם במפרץ וגם בטקסס ולצלוח משחק 7 בחוץ אחרי ששמטת יתרון 3-1.
אבל היי כמו שרבים וטובים אומרים כאן אף פעם אל תהמר נגד המלך,הוא בטוח ימצא את הדרך הטובה והנכונה לנצח
אתנ הולך כבר עכשיו חזק ובכל הכח?
תנוח קצת שלא ייגמר לך האויר בגמר.
איך אמרו במבצע סבתא:
אתה מתחיל הכי חזק שיש ואז לאט לאט מגביר
שלא תגמור כמו מוטי בננה בציריך.
יניב, שאלה:
איפה אתה קונה קש טיבטי בשביל הבובות?
(שנה שעברה סטיב קר חיסל את המלאי בשביל ההקס שהפיל על הקאבס…)
על הקש אחראי גור לא אני.
אני רק ממלא את הבובות 🙂
כן הוא מצא את הדרך בשנה שעברה ראינו
כתבתי שבוע שעבר במצב של 3-1. שווריורס יקחו את הסדרה
אחזור בקצרה 3-2 כי לווריורס אין מה להפסיד וירצו לעוף בכבוד.
3-3 כי הווריורס יודעים להלחם על החיים.
4-3 כי המשחק השביעי אצל הווריורס.
האמת לא חשבתי שזה ריאלי.
עכשיו זה נראה כעומד לקרות בסיכויים גבוהים מאוד.
הנדרס זה שני שחקנים ותו לא.
בכל מקרה אמשיך את מה שכתבתי, קליבלנד תנצח הכל מקרה. לא רואה ולא מאמין שיש אפשרות אחרת.
צ'וקינג מארץ הצ'וקים, ציטוט יפה של מגיב מוואלה: "בגיל קטן היה לי התקף אסטמה חמור ואושפזתי מספר ימים בבית חולים. אפילו אז לא נחנקתי כמו שדוראנט נחנק היום."
למה דוראנט חוטף את כל האש כשדווקא ווסטברוק איבד 4 כדורים מהרגע שהיה שוויון 101.
ווסטברוק גם לא חף מפשע, ההבדל הוא שדוראנט היה נוראי במשך כל הערב.
אני חושב שאם הם לא עולים לגמר דוראנט עוזב
אני חושב שהיופי באתר הזה ורק עכשיו הבנתי זאת הוא
כבר לאחר משחק ראשון בליגה דוראנט הוכתר לאלוף
בהמשך היו מסקנות חותכות לגבי הפלייאוף כבר במשחק שלישי בליגה.
וכהנה וכהנה ועכשיו הסדרה לא נגמרה וכבר הכל ברור לכולם במיוחד מי ינצח אז אפשר לכבות טלויזיה ולהפסיק להיכנס לקרא ולהגיב באתר בלאו הכי הכל היה צפוי מראש….
כנראה שאתה לא חי, לא יודע, ולא מבין מה זה ספורט
ובענין לב של אלופים
אתמול הסתים הגירו הקפת איטליה באופניים.
הפיבוריטים לניצחון היו מהתחלה ןינצנזו ניבאלי שכבר ניצח בטור דה פראנס מה זה ניצח ריסק את כריס פרום בשיאו בקטע דרך פאווה דרך רומית בה היתרון היה של קבוצת סקאי ופרום שם דוקא תקפו אסטנה וניבאלי וריסקו את סקאי כבר בקטע השלישי בטור
לפני שלושה ימים ניבאלי שהלך לו רע מאד תיכנן לפרוש האיגו מנע בעדו וניצח שלשום קטע.
אתמול ניצח שוב קטע ובפועל ניצח את המירוץ.
ולורדה שלא היה בסביבה כל המירוץ ניצח לפתע את קטע 16 ואתמול השתחל למקום שלישי בפודיום.
לב של אלופים.
ולסיכום אף פעם אל תספידו קבוצה שיש בה שני כוהני קנדומבלה .
הוודו כן עובד.
וואי איזה ג'ירו זה היה. שינויי מומנטום אדירים. טקטיקה קבוצתית עילאית. התרסקויות נדהימות ובעלות השפעה מכרעת. כבר 20 שנים אני עוקב אחרי כל גראנד-טור ולא זכור לי מירוץ כזה (למעט הטור-דה-לאנדיס). בסופו של דבר כשכריש מריח דם לטרף אין סיכוי.
אנסה להעלות פוסט על זה (לא מבטיח).
הייתי נרתם למשימה אבל אני עדיין בשלבי התאוששות. לא יודע מאיפה אפילו להתחיל. בכל מקרה אני בודאי אשמח לקרוא.
הת'אנדר לוקחים את המשחק הבא או מתפרקים מנטלית.
ואף מילה על כך שדונובן שחק את ווסטברוק ודוראנט?
לא פלא שהם קורסים בסוף הרביעי.
הקריסה הלילה לא הייתה פיזית, היא הייתה מנטלית לחלוטין.
הת'אנדר הפסידו בגלל סיבה אחת: הם ניסו לנצח 2 נגד 5. מה שלא מובן לי זה כיצד דוראנט ווסטברוק לא למדו בסידרה נגד ס"א ובנצחונות נגד ג"ס שהם ניצחו בגלל שהם שיחקו עם סטיב אדאמס, דיון ווייטרס, אנדרה רוברסון, אניס קנטר, אנטוני מורו, קמרון פיין, ואנדי פוי, ולא רק ווסטברוק ודוראנט, עם קצת איבקה.
1000000000000+
כי זאת הת'אנדר ולכן כולנו בשוק דווקא מכך שכן הבינו זאת במשחק סדרה וחצי!
לישי אוהד קאבס.התחלת בהכנות לכתבת האליפות?
מה זה משנה לך מי היריב, בכל מקרה הקאבס אמורים לנצח.
כשהלחץ עולה, שחקנים חוזרים לאינסטינקט הראשוני שלהם.
ובמקרה של הת'אנדר זה אומר כדורסל הבידודים הפרימיטיבי של סקוט ברוקס.
(אגב, גם בקליבלנד זה קורה ללברון וקיירי במצבים האלה).
ההבדל ביניהם לבין הווריורס הוא שהווריורס גם בשיא הלחץ, הולכים לשיטת המשחק שלהם כדי להשיג זריקה טובה, והם אפילו לא יתעקשו שזו תהיה זריקה של אחד הכוכבים.
ה"אינסטינקט" של הווריורס הוא to trust the system. של הת'אנדר (וכאמור גם קליבלנד אלא אם כן יוכיחו אחרת השנה) – לתת את הכדור לשחקן הכי טוב כדי ליצור מצב זריקה…
אם יהיה להם מספיק מזל להגיע שוב לדקות הכרעה צמודות – זה האתגר של דונובן.
אבל במקרה של OKC והקאבס זה הסיסטם.
לא מסכים.
אז בוא תפרט.
משחק באמת מדהים היה היום, לא יודע למה, אבל האמנתי מהרגע שהתחלתי לראות, רבע הרבע השני שהלוחמים עושים את זה.
משהו באנרגיה היה אחר, אפילו הריסון ברנס נזכר שהוא אמור להיות שחקן (ממש שכחתי מקיומו בפלייאוף הזה)
אמרתם כבר הכל על קליי, הבוקר הזה הוא היה 'אחד אלוהינו' ללא ספק, מחובר לפלאג אחר, חשמל אלחוטי לשמיים.
רציתי להגיד בתגובה למנחם, נקודה 14 !!!
זו הנקודה שהכריעה את המשחק וגרמה לחוסר האונים הפסיכי שתקף את הת'אנדרס, ראסל איבד כדור אחד 44 דקות ואז ארבעה בארבע.
הם עשו את זה פעמיים רצוף , ושלשות ה 'באמאשך' של תומפסון פשוט חיסלו אותם.
הצפי שלי הוא שמשחק 7 יהיה הכי חד צדדי שהיה אי פעם.
לוחמים +30 לפחות
וגאה שבפוסט דומה של הדוקטור לפני שישה ימים בבוקר של ה 3-1
אמרתי חד משמעית 4-3 לגולדן סטייט
(כמו הנזיר שמעליי והמשגיח שאישר את דבריי:-) )
מי יכול לנצח את קליבלנד ולהשפיל את גדול השחקנים בעשור האחרון פעם נוספת במשחק גמר אם לא הספלאש ברודרס.
מתאים לי 2-7 ללברון עוד חודש במשחקי גמר.
באמת מה שלא יהיה העונה זה דרמה מטורפת. מי שינצח ב7 זה דרמה אדירה, והגמר, בשתי האפשרויות שלו זה סיפור מטורף וקבוצות באמת מעולות. בכל מקרה בסופםו של העשור הזה, 2010+, זה יהיהעשור אדיר, כמו שאמרתי כאן באתר לפני כמה שנים. אחד מהטובים בתולדות הליגה.
לא קראתי התייחסות לעובדה שהמשחק היה שקול עד הסוף, למרות תצוגת השלשות.
אוקלהומה שולטת בריבאונד בשני צידי המגרש.
כמעט בכל התקפה יש להם הזדמנות שנייה!
תבינו, עד שאתה מגן בטירוף, ומצליח לגרום לראס/דורי להחטיא, איזה אדאמס או קנטר נותנים להם עוד התקפה!!
ככה גם באחוזי קליעה נמוכים המשחק שקול!!!
נייט רובינסון הוא להיט